אני כבר תקופה ארוכה לא יודע מה אני רוצה לכתוב. מאז אוגוסט, כשהתחלתי להתכונן לטיול לאיסלנד, לא כתבתי. הרגשתי שאני חייב להתרכז במשהו אחד, אז הנחתי את המדריכים בצד. אולי גם לקחתי את זה קשה מדי כשאמרתי לעצמי שאני צריך לכתוב מדריך אחת לשבוע, מקסימום שבועיים.
קיבלתי לא מעט תגובות על המדריכים שכתובים באתר עד עכשיו. מסתבר שעזרתי לכמה אנשים לסדר את החיים הדיגיטליים שלהם, אפילו במעט. אבל אם לומר את האמת - זה לא מה שהיה חשוב לי. היה חשוב לי לכתוב, להוציא קצת ידע לעולם בצורה שאני יודע, בכתיבה, ואם זה יעזור למישהו, אז זה בונוס נפלא ומדהים.
ישר אחרי שחזרתי מאיסלנד, ב-1.10.23, אמרתי לעצמי שאני אקח לעצמי שבוע מנוחה ואחזור לכתוב את המדריכים שלי. ואז כולנו יודעים מה קרה. אם אני אדבר בפן האישי, זה הוציא אותי מאיזון לגמרי. אני אמנם לא גר במקום שבו המלחמה השפיע עליו ישירות, אבל המלחמה השפיעה עליי כמו על הרבה אחרים, במישירין ועקיפין. חבר טוב שהכרתי זה עתה כבר לא איתנו. המשפחה שלו נשארה לבדה. חברים אחרים שלי, פוסט-טאומתיים בחלקם, גויסו למילואים או נשאבו לתוך מציאות בלתי אפשרית של לילות בלי שינה ותחושות קשות במיוחד. המשפחה שלי כבר לא מרגישה אותו דבר. ובכל זווית אחרת שאני מסתכל עלייה, העולם כבר לא אותו דבר.
אני כותב את השורות האלה עם דמעות בעיניים. זה פוסט קשה כל כך, במיוחד כשאני כותב אותו ב-31.12.23, בשמונה בערב, כשאני לא רואה שום סיבה לחגוג את השנה החדשה. הסיבה היחידה שאני חושב לחגוג היא ש-2023 מגיעה לסיומה. השנה הנוראית בחיים שלנו, עם נסיונות הפיכה, פילוג אדיר, מלחמות, הרוגים, חטופים ופצועים. אני לא מוצא סיבה לצאת מהבית ואפילו לשבת לבירה בפאב שלא קיים לידי.
לאחרונה עשינו שינוי בחיים שלנו, ועברנו דירה. עברנו לבית שמכיל יותר אוויר בתוכו, ומאפשר לנו לנשום יותר ולהרגיש יותר בנוח במרחב שלנו. מעבר דירה זה תמיד לא פשוט, אבל הפעם הרגשתי כבדות תהומית שבאה יחד איתו. משהו שלא הרגשתי מעולם. אני עדיין מנסה להבין מה זה ולמה זה, כי לא את הכל אפשר לקשר למלחמה. כנראה שזה קשור לעובדה שעשינו את המעבר תוך כדי שאני במילואים לסירוגין, במשמרות לילה שהופכות לי את הקופסא ומשאירות אותי ער או ישן בשעות הכי לא נכונות. אני מתקשה יותר לתפקד בצורה נורמלית, אבל זה נראה לי טבעי ביחס לכל השינויים האלה.
את הפוסט הזה אני לא רוצה לעשות ארוך, ואני קצת מסיים אותו בכוח, אבל יש לי דבר אחד חשוב לומר.
הבלוג הזה יכיל טכנולוגיה, כפי שהוא נועד לעשות. אבל מעבר לזה, מהיום הוא יכיל גם את המחשבות שלי סביב המצב, שיתופים אישיים ואולי עוד כמה דברים. הרשתות החברתיות לא מרגישות המקום לעשות את זה, גם אם הקהל כבר נמצא שם (כמו שכל מנהלי השיווק אומרים). אני רוצה את המקום שלי, ומכיוון שזה המקום שלי - אני לא רוצה להגביל את עצמי לסוג כתיבה אחד של מדריכים טכנולוגיים. אך אל דאגה, אלו ימשיכו לבוא.
שלכם,
בר.
